החלטה בתיק ע"א 50934-10-12

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה וכן פטור מהפקדת ערבון, בגדר ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא, מיום 2.8.2012 (ת"א 5393/09) כב' סגן הנשיאה, השופט ראובן שמיע.

המבקשת, אם חד-הורית לילד בן שש שנים. לטענתה, מתגוררת בבית ישן הרשום על שמה, אך למעשה שייך לאחיה ולאשתו שמימנו את עלות בנייתו ומתירים לה להתגורר בו. בשל חובות רבים חשבונות הבנק שלה מעוקלים ואף רכבה עוקל ונמכר. עוד נטען כי הכנסתה מצומצמת ופנייתה אל המל"ל לקבלת קצבת השלמת הכנסה, טרם נענתה. כמו כן, עומדים ותלויים נגדה תיקים בהוצאה לפועל ולאחרונה הגישה בקשות להסדרי תשלומים. לטענתה, חובותיה נובעים בין היתר עקב גניבה של עובד שהעסיקה ואין ברשותה את האמצעים לפעול נגדו בהליכים משפטיים. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים.

חרף החלטתי מיום 1.11.2012 אף שחלף המועד לעשות כן, לא הוגשה כל תגובה לבקשה.

לעניין פטור מתשלום מאגרה - פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה וסיכויי ההליך - מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.01.2007) להלן: " עניין ורנר")). בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש " ... לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. מעיון בבקשה ובנספחים אשר צורפו, עולה כי למבקשת, תיקים עומדים ותלויים בלשכת ההוצאה לפועל, בסך כולל של כ - 155,000 ש"ח. יחד עם זאת לא צורפו תדפיסי חשבון בנק פרטיים או עסקיים, או כל מסמך אחד, מהם ניתן ללמוד על חוסר יכולתה הכלכלית, הנטען. מכאן, נחה דעתי כי יש לפטור את המבקשת מתשלום מחצית האגרה בלבד.

האגרה, בשיעורה המופחת, תשולם בתוך 7 ימים ולא יידחה הערעור.

לעניין הפקדת ערבון - מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (" עניין ורנר"). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה (מלא או חלקי) אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); עניין ורנר). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור ועליו להראות בנוסף כי סיכויי הערעור טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט (22.8.2010)).

במקרה דנן, המבקשת לא התייחסה לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביה ולא הניחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוסה (בש"א 9998/09 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009); ע"א 7079/09 שיבלי נ' בית החולים האנגלי (26.11.2009); ע"פ 8405/09 מסארוה נ' כהן (24.11.2009)), הגם שאין חולק כי מצבה הכלכלי אינו בין המשופרים.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל חלקית את הבקשה. לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, ובשים לב למצבה הכלכלי, כי יש להעמיד את הערבון , על סכום של סך של 6,000 ש"ח בלבד.  

הערבון בשיעורו המופחת, יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: